קפריסין, אי שטוף שמש במזרח הים התיכון, היא אוצר של היסטוריה ותרבות, ששורשיה נטועים עמוק בתרבויות עתיקות. לחובבי היסטוריה, ההיכרות הטובה ביותר עם העבר הזה היא המוזיאון הקפריסאי (Cyprus Museum) בניקוסיה, המכונה לעיתים קרובות המוזיאון הארכיאולוגי של קפריסין, שבו סיפורו של האי נפרש מכפרי התקופה הנאוליתית הראשונים ועד לתקופה הביזנטית המוקדמת. בין אם אתם ארכיאולוגים ותיקים ובין אם מטיילים סקרנים, כאן תראו את כל מהלך ההיסטוריה הקפריסאית תחת קורת גג אחת.

המוזיאון הקפריסאי, שנוסד ב־1882, הוא המוזיאון הארכיאולוגי הוותיק והגדול ביותר באי, והוא מנוהל על ידי מחלקת העתיקות. הבניין הנוכחי שלו, ממש מחוץ לחומות הוונציאניות ליד שער פאפוס, החל להיבנות ב־1908 לזכר המלכה ויקטוריה, כשקפריסין הייתה תחת שלטון בריטי. ארבעה־עשר אולמות, המסודרים לפי תקופות ונושאים, לוקחים אתכם מהתקופה הנאוליתית ועד לתקופה הביזנטית המוקדמת של המאה ה־7 לספירה.

הקרמיקה היא אחת מנקודות החוזק הגדולות של המוזיאון. אולם 2 מוקדש לתקופת הברונזה הקדומה, בערך 2500 עד 1900 לפני הספירה, ורוב הכלים בו מגיעים מבתי הקברות של וונוס (Vounous) ליד בלפאיס, במחוז קירניה הכבוש: כלי חרס מסוג Red Polished בעלי משטח אדום מבריק ודגמים קוויים חרוטים. גולת הכותרת היא דגם חרס של מקדש עגול תחת כיפת השמיים, ובו דמויות מתכנסות, שוורים במכלאות ונחשים על הקירות, המוצג לצד דגם חרס של סצנת חריש מסביבות 2000 לפני הספירה. אולם 3 ממשיך ומתאר את הקרמיקה הקפריסאית מתקופת הברונזה התיכונה ועד סוף התקופה הרומית.

אולם 4 הוא זה שרוב המבקרים זוכרים. הוא מציג את צלמיות ההקדשה מטרקוטה מהמקדש הארכאי של אגיה אירני, מסודרות כפי שנמצאו, סביב מזבח: רוכבים, מרכבות, שוורים וקנטאורים. המשלחת השוודית לקפריסין חפרה את המקדש ב־1929, וכמחצית מכ־2,000 הפריטים שמצאה נמצאים כיום בשטוקהולם. הפיסול ממשיך באולם 5, עם קורוסים ארכאיים מאבן גיר, האריות והספינקסים שנמצאו ב־1997 בקברי המלכים של טמסוס ופסל השיש של אפרודיטה מסולוי מהמאה ה־1 לפני הספירה, ובאולם 6, שבו פסל הברונזה הגדול מגודל טבעי של הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס, שנמצא במקרה ליד קיתריאה ב־1928, הוא פסל הברונזה הגדול ביותר שנמצא אי פעם באי.

אולם 7 מרכז את האוצרות הקטנים יותר: חצובות וכנים מברונזה, האל בעל הקרניים מברונזה מאנקומי, חותמות, מטבעות של הממלכות הקפריסאיות העתיקות ותכשיטי זהב מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הנוצרית הקדומה. אולם 11 מציג את הממצאים מקברי המלכים של סלמיס: מיטת עץ וכס מלכות מעוטרים בשנהב, קלחת ברונזה שסביב שפתה ראשי גריפונים וספינקסים, וחלקי מרכבות ממבואות הקברים, שבהם הוקרבו סוסי המלך כדי ללוות אותו לעולם הבא. אולם 13 מוסיף פסלי שיש מהגימנסיון ומהתיאטרון של סלמיס. סלמיס עצמה שוכנת ליד פמגוסטה, בצפון הכבוש בידי טורקיה, ולכן ביקור בה מחייב מעבר באחת מנקודות המעבר הרשמיות עם דרכון או תעודת זהות.

אולם 10 מוקדש לכתב. הכתב העתיק ביותר שנמצא עד כה בקפריסין, חלק מלוח חרס מאנקומי המתוארך לסביבות 1500 לפני הספירה, מוצג לצד כתובות בכתב ההברות הקפריסאי ולצד העתק של לוח הברונזה מאידליון, שהמקור שלו נמצא בספרייה הלאומית בפריז. הלוח, מראשית המאה ה־5 לפני הספירה, מתעד חוזה שבו המלך סטסיקיפרוס והעיר אידליון הבטיחו אדמה או כסף לרופא אונסילוס ולאחיו תמורת טיפול חינם בפצועי המלחמה. אולם 12 מספר את סיפור כריית הנחושת הקפריסאית והתכתה, עד למטיל נחושת במשקל של כ־39 קילוגרם ששימש בסחר העתיק של האי.

במרחק של כעשר דקות הליכה, בתוך החומות, ברחוב איפוקרטוס 15 עד 17 בשכונת לאיקי גייטוניה, מוזיאון לבנטיס העירוני מספר את סיפורה של ניקוסיה עצמה, מימי קדם דרך התקופות הביזנטית, הפרנקית, הוונציאנית, העות'מאנית והבריטית ועד לרפובליקה של קפריסין ולעיר של היום. הוא נפתח באפריל 1989 וזכה בפרס המוזיאון האירופי של השנה ב־1991. הכניסה חינם, והוא פתוח בימים שלישי עד ראשון בין 10:00 ל־16:30, וסגור בימי שני ובחגים.

המוזיאון הקפריסאי פתוח בימים שלישי עד שישי בין 08:00 ל־18:00, בשבת בין 09:00 ל־17:00 וביום ראשון בין 10:00 ל־13:00, נשאר פתוח עד 20:00 ביום רביעי הראשון של כל חודש וסגור בימי שני. הכניסה חינם. בין אם אתם שוקלים ביקור קצר ובין אם אתם חושבים להפוך את קפריסין לביתכם, ההצצות האלה אל העבר יוצרות חיבור עמוק למורשת המתמשכת של האי. אם תחליטו להאריך את שהותכם, נוכל להקל על המעבר באמצעות סיוע ברילוקיישן, כדי שתוכלו לגלות בנחת את האוצרות ההיסטוריים הרבים של קפריסין.