אונסק״ו מונה את הפסיפסים של נאה פאפוס "בין הדוגמאות המשובחות ביותר בעולם", ומציין שהם משתרעים מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית. לפי משרד סגן השר לתרבות, פאפוס, שנמצאת ברשימת המורשת העולמית מאז 1980, היא האתר הארכאולוגי עם מספר המבקרים הגבוה ביותר בקפריסין, וקוריון, שאינו נכלל לא ברשימת המורשת העולמית ולא ברשימת המועמדים שלה, נמצא במקום השני. הרצפות שלהם, עם אלים וגיבורים, סצנות ציד ובציר ושטיחי פסיפס רבים בעיטור גיאומטרי בלבד, עיטרו את בתי העשירים, מבני ציבור וכנסיות. מחוץ לשני הפארקים שרד פסיפס קיר מהמאה ה-6 בכנסייה כפרית ליד לרנקה, ושברים של פסיפס אחר, שנלקח מכנסייה בצפון הכבוש, שמורים בניקוסיה.
קאטו פאפוס: דיוניסוס, תזאוס, איון ואורפאוס
קבוצת הפסיפסים העשירה ביותר נמצאת בפארק הארכאולוגי של קאטו פאפוס, בחוף הדרום-מערבי. שברי פסיפס התגלו במקרה במהלך עבודות יישור קרקע ב-1962, והחפירות שערכה מחלקת העתיקות של קפריסין בעקבות הגילוי חשפו את בית דיוניסוס, שנבנה בסוף המאה ה-2 לספירה וננטש אחרי רעידות האדמה של המאה ה-4. מתוך 2,000 המטרים הרבועים שלו, 556 הם רצפות פסיפס עם סצנות מיתולוגיות, סצנות בציר וסצנות ציד: דיוניסוס שב בתהלוכת ניצחון מהודו על מרכבה רתומה לשני פנתרים, איקריוס לצד כתובת שבה נכתב "שותי היין הראשונים", וסצנת ציד שמופיע בה גם המופלון, בעל החיים האנדמי הגדול ביותר של קפריסין. בכניסה נמצא פסיפס חלוקי נחל עתיק בהרבה של מפלצת הים סקילה, שנעשה בסוף המאה ה-4 או בתחילת המאה ה-3 לפנה״ס ונמצא ב-1977 בזמן בניית המבנה המגן.
מאז 1965 חופרת כאן משלחת של אוניברסיטת ורשה, וזו החפירה הזרה הממושכת ביותר בקפריסין. בווילת תזאוס שחשפה המשלחת, בית בן יותר מ-100 חדרים שלפי ההשערה היה מעונו של מושל קפריסין, מופיע בלוח עגול תזאוס רגע לפני שהוא הורג את המינוטאור, מאחוריו הלבירינת בדמות איש זקן, ומעליהם אריאדנה וכרתים; הפסיפס הזה הונח ממש בסוף המאה ה-3 או בתחילת המאה ה-4 לספירה. ברצפות מאוחרות יותר מופיעים פוסידון ואמפיטריטה, וגם רחצתו הראשונה של אכילס, שהשתמרה רק בחלקה. ב-1983 גילתה המשלחת את בית איון, ובחדר בעל האפסיס שבו נמצא מה שמחלקת העתיקות מכנה הפסיפס המרהיב ביותר של פאפוס: חמישה לוחות המציגים את דיוניסוס הרך הנולד, את לדה והברבור, את תחרות היופי בין קסיופאה לנראידות, את אפולו ומרסיאס ואת תהלוכת הניצחון של דיוניסוס. בבית אורפאוס מופיע אורפאוס בין חיות הבר, ובחדר הסמוך הרקולס והאריה הנמיאי ואמזונה עם סוסה.
קוריון: אוסטוליוס, אכילס והגלדיאטורים
קוריון, עיר-ממלכה עתיקה על הצוקים, כ-19 ק״מ מערבית ללימסול בדרך לפאפוס, היא התחנה ההכרחית השנייה. מוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה חפר בה מ-1933 עד 1954, עם הפסקה בשנות המלחמה, ומחלקת העתיקות חפרה בין 1975 ל-1998 את האגורה, את בית הגלדיאטורים ושתי בזיליקות. בית אוסטוליוס, מסוף המאה ה-4 או מתחילת המאה ה-5 לספירה, עומד תחת גג. כתובת בכניסה אליו אומרת "היכנסו למעון באמונה טובה ובשמחה", כתובת אחרת אומרת שאת הבית מקיפים "האותות הנערצים מאוד של ישו", בין סמלים נוצריים קדומים כמו הדג, החוגלה והטווס, וכתובת שלישית מתעדת שאוסטוליוס העניק לעיר את המרחצאות שלה. במרחצאות יש רצפה אחת של ארבעה לוחות, ובה שני עיטורים גיאומטריים, חוגלה ודיוקן חזה של אישה צעירה האוחזת במה שנראה כמו אמת מידה תקנית, שאורכה כמעט בדיוק רגל רומית מאוחרת אחת, ולצדה הכיתוב קטיסיס, כלומר הבריאה.
בבית אכילס, וילה מהמחצית הראשונה של המאה ה-4 לספירה סביב חצר פריסטיל מרכזית, יש רצפה שבה אודיסאוס, מחופש לסוחר, חושף את זהותו האמיתית של אכילס בחצר המלך ליקומדס בסקירוס; החופרים שלה משערים שהיא שימשה מרכז לקבלת אורחים נכבדים. כמה מטרים מזרחה, בבית הגלדיאטורים, מהמחצית השנייה של המאה ה-3 לספירה, השתמרו שתי סצנות, אימון גלדיאטורים וקרב שצופה בו שופט לא חמוש בלבוש אזרחי, ובשתיהן שרדו שמות הלוחמים; מחלקת העתיקות מכנה סצנות קרב כאלה נדירות בקפריסין. הבזיליקה הנוצרית הקדומה, שנבנתה בתחילת המאה ה-5, קיבלה במאה ה-6 רצפות פסיפס חדשות ורצפות אופוס סקטילה.
איך נעשו הרצפות
המדריך הקולי של Visit Cyprus לפארק בפאפוס מתאר את השיטה. בעלי המלאכה יישרו את הקרקע והניחו אבנים קטנות בשכבה עבה של טיט סיד, אחר כך שכבה של אבן כתושה ושברי חרס בטיט, ואחר כך שכבת טיח דקה, ולחצו לתוך הטיח, כל עוד היה רטוב, את הקוביות, הן הטסרות. הטסרות עשויות מאבן מקומית, משיש מיובא ומזכוכית בצבעים נדירים כמו כתום בוהק, כחול, ירוק וצהוב, כל אחת בנפח של כסנטימטר מעוקב, וקטנות יותר בדמויות אדם; הכחול העז הוא זכוכית, שכנראה יוצרה בפאפוס, שם נמצאו סדנאות זכוכית. את הרצפות ייצרו סדנאות: השוליות עשו את רוב העבודה והאמן הראשי יצר את הדמויות העיקריות, והסצנות נלקחו מרישומים קיימים שמתוכם בחר בעל הבית. בבית איון הקוביות הן בגודל של 2 עד 5 מ״מ בלבד, מטבע שבטיט מתארך את הרצפה לתקופה שאחרי 318 לספירה, והארכאולוג מארק אולשבסקי מוורשה מפרש את הסצנות הפגאניות שבה בתור "פולמוס אנטי-נוצרי (בתמונות)".
שעות פתיחה, כרטיסים והכרטיס היומי
שני הפארקים פתוחים בכל יום, 08:30 עד 17:00 מ-16 בספטמבר עד 15 באפריל ו-08:30 עד 19:30 מ-16 באפריל עד 15 בספטמבר, והכרטיסים האחרונים נמכרים בקיץ ב-19:00, ובחורף בקוריון ב-16:30. הם סגורים רק ב-1 בינואר, ביום ראשון של חג הפסחא האורתודוקסי וב-25 בדצמבר, ובשאר החגים הרשמיים הם פתוחים כרגיל, כולל ביום רביעי, 28 באוקטובר, 08:30 עד 17:00. הכניסה לכל אחד מהם עולה 4.50 EUR (פאפוס +357 26 306 217, קוריון +357 25 934 250). הכרטיס ל-1 יום של מחלקת העתיקות, ב-8.50 EUR בכל אחת מהקופות שלה, מקנה ביקור אחד בכל אחד מהמוזיאונים והאתרים שלה באותו יום: בשני הפארקים הוא חוסך 0.50 EUR, ואם מוסיפים את קברי המלכים בפאפוס (2.50 EUR), הוא חוסך 3 EUR. יש גם כרטיסים ל-3 ימים (17 EUR) ול-7 ימים (25 EUR), וקבוצות מאורגנות של יותר מעשרה אנשים מקבלות 20% הנחה.
בפאפוס, בית דיוניסוס ובית איון נמצאים תחת מבני מגן, גשר עץ מוביל אל בית דיוניסוס, את וילת תזאוס, כ-150 מטר משם, רואים ממסדרון עץ, ומרכז המבקרים נמצא בראש המדרגות שאחרי הקופה. הפארק נגיש לכיסאות גלגלים רק בחלקו, בהתאם להכוונת הצוות, ויש בו חניה ושירותים נגישים מסומנים. בקוריון הושלם עד תחילת 2026 שדרוג בעלות של 3.5 מיליון אירו, עם מרכז מבקרים משופץ, חנות חדשה, אזורי מנוחה מקורים ושירותים חדשים; יש בו גשרים להולכי רגל ובית אוסטוליוס מקורה, ומחלקת העתיקות מגדירה כמעט את כולו כנגיש לכיסאות גלגלים בזכות גשרים קטנים ומעברים.
מעבר לשני הפארקים: קיטי, חריסופוליטיסה, פגיה וניקוסיה
בקיטי, כ-11 ק״מ נסיעה דרומית-מערבית ללרנקה, נשמר באפסיס של כנסיית פנאגיה אנגלוקטיסטי פסיפס קיר מהמאה ה-6, ובו הבתולה עומדת על רקע זהוב והילד בזרועה השמאלית, בין המלאכים הראשיים מיכאל וגבריאל. מחלקת העתיקות מונה אותו בין פסיפסי הקיר החשובים ביותר של האמנות הנוצרית הקדומה, והרשומה של הכנסייה ברשימת המועמדים של אונסק״ו, שהוגשה ב-2015, מכנה אותו פסיפס הקיר היחיד ששרד במונומנט בקפריסין. הכנסייה נבנתה במאה ה-11 על גבי בזיליקה מהמאה ה-5. הכניסה חינם; מאוקטובר עד אפריל היא פתוחה בימים שני עד שבת 07:00 עד 16:45 וביום ראשון 09:30 עד 16:45, ומאחר שדפים רשמיים מציינים שעות סגירה שונות בקיץ, התקשרו למספר 24 424 646 לפני ביקור בקיץ.
בקאטו פאפוס עצמה, כ-700 מטר או תשע דקות הליכה מהכניסה לפארק, בבזיליקת חריסופוליטיסה, אחת הגדולות שנבנו באי במחצית השנייה של המאה ה-4 לספירה, יש רצפות גיאומטריות מהמאות ה-4 וה-6 ושלוש סצנות פיגורטיביות של אלגוריות נוצריות בספינה המרכזית, שאותן רואים מגשרים להולכי רגל ששוקמו ב-2025; הכנסייה הניצבת ביניהן היא מסביבות שנת 1500, ונערכות בה תפילות קתוליות ואנגליקניות. באגיוס גאורגיוס פגיה, כ-20 ק״מ נסיעה לאורך החוף מקאטו פאפוס, באזור המזבח של בזיליקה A, אחת משלוש הבזיליקות מהמאה ה-6 שבמקום, יש רצפה של ציפורים, דגים, צבי ים וסלי פירות (2.50 EUR; 08:30 עד 16:00 בחורף, 09:30 עד 17:00 בקיץ).
בניקוסיה, המוזיאון הביזנטי של קרן הארכיבישוף מקריוס השלישי, שנפתח מחדש במרץ 2025 אחרי חמש שנות שיפוץ, מחזיק שברים של פסיפס האפסיס מהמאה ה-6 מכנסיית פנאגיה קנקריה בליתרנגומי, כפר בצפון הכבוש. הפסיפסים נתלשו מהכנסייה בין 1976 ל-1979, וארבעה חלקים, ישו הצעיר, מלאך ראשי והשליחים מתי ויעקב, הוחזרו אחרי שבית משפט בארצות הברית, באינדיאנפוליס, פסק לטובת כנסיית קפריסין ב-3 באוגוסט 1989, החלטה שאושרה בערעור ב-1990. המוזיאון פתוח בימים שלישי עד שבת, 09:30 עד 17:00; הכרטיסים עולים 7 EUR.
איך מגיעים מאתר לאתר
שדה התעופה של פאפוס הוא הקרוב ביותר לשני הפארקים, כ-17 ק״מ מהחניון של קאטו פאפוס ו-47 ק״מ מקוריון. ברכב, מקאטו פאפוס לקוריון יש כ-58 ק״מ, בערך 52 דקות בכבישים B20, A6 ו-B6; מקוריון לקיטי יש כ-81 ק״מ, כ-73 דקות בכבישים B6, A6, A1 ו-A5, וקיטי נמצאת פחות מ-7 ק״מ משדה התעופה של לרנקה. מקיטי למוזיאון הביזנטי בניקוסיה יש כ-54 ק״מ, כ-51 דקות. אלה הערכות של מתכנן המסלולים OSRM לנסיעה ללא תנועה, ולכן הקצו יותר זמן. תחנה אחת שכדאי לוותר עליה בינתיים: מוזיאון קוריון באפיסקופי, שבו שמור פסיפס מהמאה ה-6 של מלאך ראשי מהבזיליקה של קוריון, סגור לעבודות שדרוג מאז 1 באוגוסט 2026, ולא הוכרז מועד לפתיחתו מחדש.
אם שכבות ההיסטוריה של האי גורמות לכם לחשוב על שהייה ארוכה יותר, הסיוע ברילוקיישן שלנו זמין עבורכם.