בקפריסין יש שבע חוות רוח, כולן באזורים שבשליטת הממשלה, ויחד יש להן כ־170 MW: מתוכם 157.5 MW מתוגמלים לפי תעריפי הזנה ו־12 MW נמכרים בשוק הסיטונאי, לפי נתוני משרד האנרגיה לאפריל 2026. ב־2024, השנה האחרונה בדוח השנתי של מפעיל מערכת ההולכה, הן סיפקו 3.7% מהחשמל של האי, לעומת 20.1% מפאנלים סולאריים. הנה היכן הן נמצאות, היכן אפשר לראות אותן ולמה הן לא תמיד מסתובבות.
הגדולה ביותר, בפער ניכר, היא אוריטס, על הגבעות המיוערות שמצפון־מזרח לקוקליה במחוז פאפוס, כ־20 km מזרחית לפאפוס: 41 טורבינות Vestas V90 של 2 MW כל אחת, 82 MW בסך הכול, הפרושות על אדמות פאנו ארכימנדריטה, קוקליה, פסולה וסוסקיו. היא מייצרת חשמל מאז 2010 ונחנכה רשמית ב־2011 כחוות הרוח הראשונה של האי, פרויקט בהיקף EUR 170 מיליון שמחציתו מומנה בידי בנק ההשקעות האירופי, והיא בבעלות חברת ההשקעות Ancala Partners מאז מרץ 2020. היא גם השנויה ביותר במחלוקת: היא שוכנת בתוך אזור ההגנה המיוחדת לציפורים עמק דיאריזוס, שהוכרז ב־2007, BirdLife Cyprus הזהירה מפני סיכון חמור להתנגשות של נשרים, והנציבות האירופית פתחה בהליך הפרה בשל הקמתה.
את טורבינות אוריטס אפשר לראות מקרוב מכביש ציבורי. כביש F612, שעולה מקוקליה אל פאנו ארכימנדריטה, כ־13 km וכ־20 דקות נסיעה, עובר ישר דרך חוות הרוח וחולף במרחק של כ־160 מטרים מאחת הטורבינות. לאף אחת מחוות הרוח באי אין מרכז מבקרים, ואף אחת מהן אינה מקיימת סיורים לציבור, אז תיהנו מהן מהכביש.
האשכול השני נמצא במחוז לרנקה, לאורך הכבישים המהירים. אלקסיגרוס, 21 טורבינות Vensys של 1.5 MW (31.5 MW) על אדמות קלבדיה, אלתריקו וטרספאנו, פועלת מאז נובמבר 2011, ובנקודה הקרובה ביותר היא נמצאת כ־600 מטרים מכביש A5, הכביש המהיר מלרנקה ללימסול. סביב אגיה אנה, סמוך לכביש A2, הכביש המהיר מניקוסיה ללרנקה, יש עוד שלוש: חוות הרוח אגיה אנה בהספק 20 MW של Rokas Aeoliki, מקבוצת Iberdrola (עשר טורבינות Gamesa של 2 MW, 2011), כ־1.2 km מכביש A2 בנקודה שבה הוא עובר ליד קושי; חוות הרוח קושי בהספק 10.8 MW (שש טורבינות Vestas V100, 2012); וחווה שנייה בהספק 10.8 MW, שמפעילה T.P. Aeolian Dynamics, ממש מדרום לכפר אגיה אנה (עוד שש טורבינות V100, 2015), כ־500 מטרים מכביש E104 לכיוון קאלו כוריו.
החדשה ביותר היא קליה, מצפון ללרנקה: שלוש טורבינות Vestas V150 שמייצרות 12 MW ופועלות מאז יוני 2025. הן נבנו ביער המדינה הסמוך לאזור הגנת הציפורים קושי־פאלורוקמפוס, ו־BirdLife Cyprus ו־Terra Cypria אמרו שהחברה הפרה שמונה מתוך 12 התנאים הסביבתיים המחייבים; עד דצמבר 2024 הטילו מחלקת הייעור ושירות הציד וחיות הבר קנסות מחוץ לבית המשפט של EUR 500 ושל EUR 2,000, וקנס נוסף של EUR 800 היה עדיין תלוי ועומד. הקטנה ביותר היא קמבי, בגבעות מחוז ניקוסיה ליד פרמקאס ופלאיכורי: שלוש טורבינות Enercon של 800 kW, בסך הכול 2.4 MW, שמסתובבות מאז מרץ 2012 בגובה של כ־1,100 מטרים.
גם ביום שבו נושבת רוח ייתכן שתראו טורבינות עומדות דוממות. קפריסין היא המדינה החברה היחידה באיחוד האירופי שרשת החשמל שלה אינה מחוברת לרשת של מדינה אחרת, ולכן כשההיצע עולה על הביקוש, מפעיל מערכת ההולכה מקצץ את תפוקת האנרגיה המתחדשת: ב־2024 איבדו כך חוות הרוח שבשליטתו 5.4% מהייצור הפוטנציאלי שלהן, וכלל המקורות המתחדשים 12.2%, והמפעיל צופה אובדן של 23.5% מהתפוקה המתחדשת הפוטנציאלית ב־2026. שני פתרונות נמצאים בהכנה. למפעיל יש רישיונות ל־120 MW של סוללות באגיה ברברה (פאפוס), בקאלו כוריו (לרנקה) ובגרי (ניקוסיה), ששר האנרגיה צופה שיהיו מוכנות עד קיץ 2027, וכבל Great Sea Interconnector לכרתים עדיין היה באוקטובר 2026 בשלב סקרי קרקעית הים, כאשר כ־60% מהסקרים הושלמו; יצרנית הכבל שלו, Nexans, אמרה שההשלמה תידחה אל מעבר ליעד הקודם של סוף 2029 או תחילת 2030.
הרוחות בקפריסין חלשות יחסית, לפי Aeolian Dynamics, שבחרה את טורבינות Vestas V100 שלה עבור אגיה אנה אחרי מחקרי רוח מקיפים. טורבינות Vestas V90 באוריטס מתחילות לייצר חשמל במהירות רוח של 4 m/s, כ־14 km/h, ומכונות Gamesa ו־Vensys במחוז לרנקה ב־3 m/s, ואילו טורבינות V90 ו־Gamesa נכבות בסערות, ב־25 m/s. לאורך 2024 סיפקו חוות הרוח כ־15% מהאנרגיה שהיו יכולות לייצר אילו פעלו בהספק מלא כל השנה, לאחר קיצוץ ייצור.
אם אתם שוקלים מעבר לקפריסין, Cyprus Decoded מציעה סיוע ברילוקיישן כדי שההתמקמות תהיה פשוטה.
